אנקליטון
Grammatical information: noun m.
Translation: appeal [to higher authority]
Translation equivalent: libelli apellatori
Translation equivalent: ἔκκλητον / ἔγκλητον(Medieval Greek+)
Usage:
Domain: law
Socio-cultural norm: cultural borrowing
Normativity: standard
Meaning type: lit.
אמר ר' יהודה בר' סימון בשר ודם תולין לו אנקליטון מדוכס לאיפרכוס מאיפרכוס לאיסטרטלטיס ואת בשביל שאין לך מי יתלה לך אנקליטון אנקליטין לא תעשה משפט
49,9 [II 510: 4; 511: 1]
R. Yehuda be-R. Simon said: (Abraham pleaded thus:) ‘Even in the case of a human judge, an appeal can be made from the commander to the prefect and from the prefect to the governor; but you, because no appeal can be made from your judgment, will you not do justly? (cf. Freedman / Simon I 429)
איסטרטלטיס
דוכס
אנקריטיריון
= Yalq 83 [25d: 35,36]
Cf. Sperber for other sources. The meaning “liability to charge, chargeable situation” (as in DtnR 2,29) is not attested in GenR (cf. Sperber). The reading סנקליטון (in K) “seems to be a case of prosthetic sigma” (Sperber). Vat 1 represents an independent version of this passage (cf. אנקריטיריון). Cf. Krauss, LW II 76a. AC I 159a: Gr. ἀνακλήσις; Levy I 114b ἀνακλετόν. Cf. אנקלימון
Bibliography:
Sperber (1984), 48-49 and 234.
How to cite: Art. אנקליטון in: Dictionary of Loanwords in Rabbinic Literature. Eds. . https://lrl.acdh.oeaw.ac.at/anqliton.html. 2024.
